המרכז הרפואי שערי צדק
| המרכז הרפואי שערי צדק | ||
|---|---|---|
 מבנה בית החולים הנוכחי |
||
| גיאוגרפיה | ||
| מיקום | ירושלים | |
| כתובת | רח' בייט שמואל 12 | |
| מאפייני הארגון | ||
| סוג | בית חולים כללי, בית ספר לאחיות | |
| בית חולים אוניברסיטאי | האוניברסיטה העברית | |
| שם המנכ"ל | פרופ' יונתן הלוי | |
| היסטוריה | ||
| נוסד | 1902 | |
| שמות קודמים | בית חולים וולך | |
| שירותים | ||
| מספר מחלקות | 30 | |
| מיטות | 442 | |
| המרכז הרפואי שערי צדק ירושלים | ||
המרכז הרפואי שערי צדק הוא בית חולים בירושלים שנחנך ב־ י"ט בשבט תרס"ב 27 בינואר 1902. מייסדו ומנהלו במשך 45 שנה, עד שנת 1947, היה ד"ר משה וולך דמות מרכזית בתולדות הרפואה בתקופת היישוב. בשנת 1980 עבר בית החולים למשכנו החדש בשכונת בית וגן בירושלים.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות בית החולים
 |
ערך מורחב – מבנה שערי צדק הישן |
בראשית המאה ה-20 כבר היו בירושלים שלושה בתי חולים יהודיים: בית החולים מאיר רוטשילד, בית החולים משגב לדך, ובית החולים ביקור חולים. הסיבה העיקרית שהביאה להקמתו של בית חולים נוסף היא עימותים על רקע עדתי בהנהלת בית החולים ביקור חולים, שגרמו לכך שיוצאי גרמניה והולנד (כולל הו"ד) מצאו עצמם מחוץ להנהלת בית החולים.
מבנה בית החולים, שנחשב כמפואר בתקופתו ותוכנן בסגנון האקלקטי, הוקם בצדו הדרומי של רחוב יפו, צפונית לשכונת שערי צדק ושמו כשמה. הבניין הוקם על ידי משפחת הקבלנים היהודית פרידלנד, שפעלה רבות בתחום הבניה בירושלים בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20.
תושבי ירושלים נהגו לכנותו "בית חולים וולך". בית החולים, שהיה מבין הגדולים והמודרניים בירושלים, היה מפעל חייו של ד"ר משה וולך, רווק כל חייו שהתגורר בבנין בית החולים, ונטמן בבית עלמין קטן המצוי ממערב לבנין. בבנין בית החולים התגוררה גם האחות הראשית זלמה מאיר, שהייתה דמות ידועה בירושלים ונודעה בכינויה "האחות זלמה", גידלה בתחומי בית החולים ילודים שננטשו על ידי הוריהם, וכמו ד"ר וולך, לא נישאה מעולם. מאז המעבר למבנה החדש, הוכרז המבנה הישן של בית החולים כאתר המיועד לשימור והוא משמש כיום כמשכנה של הנהלת רשות השידור.
בשנת 1947 פרש וולך מהנהלת בית החולים והעביר את שרביט הניהול לידי ד"ר פאלק שלזינגר[1]. בשנת 1969 נתמנה פרופסור דוד מאיר למנהל בית החולים. מינוי זה זכה להתנגדות מצד חוגים דתיים אשר חששו שבית החולים תחת הנהגתו של מאיר שהתמחותו בפתולוגיה ישנה את המדיניות של הימנעות מניתוחי מתים[2][3]. לקראת סוף שנות ה-80 של המאה ה-20 החליף פרופ' יונתן הלוי את ד"ר מאייר בהנהלת בית החולים[4].
[עריכה] המרכז הרפואי המודרני
[עריכה] רקע
למרות התנגדות של הנהלת בית החולים הדסה שבקשה למנוע הקמת בית חולים נוסף במערב ירושלים, הוקצה לשערי צדק מגרש של 50 דונם לצורך הקמת מרכז רפואי מודרני[5]. בשנת 1969 הוצגו תכניות לבניית קמפוס חדש לבית החולים בשכונת בית וגן בירושלים בסמוך להר הרצל, בעלות של 50 מליון לירות[6], ובשנת 1980 עבר בית החולים בשלמותו לקמפוס החדש. הקמפוס החדש של בית החולים שוכן על ציר תנועה מרכזי – שדרות הרצל, ונועד לשרת את כל צרכי תושבי האזור. הכוונה, שאף צלחה בידי היזמים, הייתה להפוך את בית החולים ממוסד אזורי קטן, למרכז רפואי רב תחומי.
המבנה הישן ננטש לחלוטין מתוך כוונה למכור את המבנה ואת המגרש עליו הוא עומד, ולממן לפחות חלק מעלות המעבר. מסיבות שונות לא הצליחה הנהלת בית החולים לממש את תוכניתה זו, ובית החולים נקלע לקשיים כספיים ניכרים, מעבר למאמץ למציאת מימון לתפעול שוטף של פעילות בית החולים.
[עריכה] המבנה
המרכז הרפואי שערי צדק נבנה על גבי מגרש במיקום מרכזי בירושלים שגודלו כ-45,000 מטר רבוע. בניית המתחם הושלמה בשנת 1979 והוא כולל שורת בנינים המחוברים בניהם במעברים עיליים ותת-קרקעיים. בצמוד לבית החולים הוכשר שטח חנייה לעובדים לחולים ולמבקרים. שמועות מספרות על קומות נוספות מוכנות לשעת חירום.[7]
במשכנו החדש קיים במרכז הרפואי בית ספר לאחיות. וכן בית ספר לילדים המאושפזים במחלקת הילדים, או הנזקקים לטיפול קבוע בבית החולים, בית ספר זה פועל בסיוע משרד החינוך.
בימים אלו (2011) נערכים עבודות בניה של הוספת אגף חדש לבית החולים, בניית האגף החדש תסתיים ב 2013.
[עריכה] היקף פעילות
על פי סטטיסטיקה עדכנית לשנת 2007 במרכז הרפואי שערי צדק יש 30 מחלקות מתמחות ובהן כ-550 מיטות. במהלך שנה מתקבלים לאשפוז כ-50,000 מטופלים. על פי כתבה בעיתון המקוון ynet, המרכז הרפואי שערי צדק הוא העמוס ביותר בישראל.
למרכז הרפואי מסונפים שבעים מכונים ומרפאות חוץ המטפלים בכ-150,000 מטופלים כל שנה. בבית החולים עובדים (נכון לשנת 2007) למעלה מ-350 רופאים, 800 אחיות, 200 אנשי צוות פרא-רפואי, 500 אנשי צוות אדמיניסטרציה ותחזוקה, ומאות בנות שירות לאומי ומתנדבים.
בחדר המיון (מחלקה לרפואה דחופה) מטופלים כ-60,000 מקרים כל שנה. חדר מיון זה התפרסם כאשר עסק בטיפול בנפגעי פיגועי טרור שהיכו את ירושלים, אז עמד הצוות הכולל יהודים, חלקם תושבי יהודה ושומרון, וחלקם ערבים, תושבי מזרח ירושלים, תחת עומס פיסי ונפשי. באותה תקופה לא נדיר היה לראות בקומה אחת אנשי צוות יהודים מטפלים במחבלים שנפגעו הן במהלך פיגועים או על ידי צה"ל, ובקומה אחרת אנשי צוות ערבים מטפלים בקורבנות של פיגועים.
בראיון עימו סיפר מנכ"ל בית החולים:
- "לנו זה לא משנה אם הנפגע הוא יהודי, ערבי או סיני. אנשי הצוות הגיבו קשה למראה הפגיעות, וראו את זה על פניהם. אחר כך התראיינתי לטלוויזיה ואמרו לי שנראיתי לחוץ ומתוח. זה מראה שלא מתרגלים לדברים כאלה, והלב לא נעשה גס, למרות שעברנו עשרות אירועים."[8]
המרכז הרפואי שערי צדק הוא בית חולים אוניברסיטאי הקשור לפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, והפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
[עריכה] מבנה ניהולי
המרכז הרפואי שערי צדק מוגדר כמלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח), ובראשו עומד פרופ' יונתן הלוי, שנושא בתואר מנכ"ל המרכז הרפואי.
בית החולים לא מקבל סיוע תקציבי ישירות מהממשלה[דרושה הבהרה]. בין השאר, בית החולים מתקיים ומתפתח על בסיס תרומות. על גיוס התרומות ממונת המחלקה ליחסי ציבור בראשות אורי שורץ, וכמובן ממימון פעולות רפואיות ע"י החולים וע"י קופת חולים למבוטחיהם .
בסמוך למנכ"ל פועל חבר מנהלים בינלאומי, שתפקידו לייעץ למנכ"ל בית החולים.
[עריכה] בית חולים על פי ההלכה
מאפיין ייחודי של בית החולים שערי צדק נקבע עוד בעת היווסדו, אז הוחלט כי בית החולים יהיה מודרני בגישתו הרפואית, אך יתנהל על פי חוקי ההלכה היהודית. גם כיום ממשיך בית החולים להתנהל במתכונת זו, כך למשל המטבח המוסדי נמצא בהשגחת הבד"צ של העדה החרדית.
האתיקה של בית החולים מונחת על ידי ההלכה היהודית, וכך למשל בית החולים איננו עוסק בפתרונות פונדקאות, וניתוחי מתים נעשים בו רק באישור רב בית החולים[2]. בית החולים תוכנן בדגש של בית חולים שומר שבת ככל האפשר. בבית החולים מופעלות מעליות שבת, טלפונים ציבוריים מושבתים ושירותים לא חיוניים שובתים מעבודה בשבת.
ליד המרכז הרפואי שערי צדק פועל מכון על שם שלזינגר, שהוקם על ידי מנהלו לשעבר של בית החולים, ד"ר פאלק שלזינגר, ובו עוסקים בפתרון בעיות אתיות רפואיות ברוח היהדות.
[עריכה] בית הכנסת
בקמפוס בית החולים הוקם בית הכנסת בקומה השמינית אשר מתקיימים בו מניני תפילה יום יום וקידוש וסעודות שבת בשבתו, הרב משה ח. פלג משמש כרב בית הכנסת.
[עריכה] לקריאה נוספת
- אליהו (ב"ר גרשון) פרוש, שערי צדק - זכרונות, ירושלים תשי"ב.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- ניהול בית חולים על פי ההלכה "שבע נט" - שמירת הלכה בבית חולים מודרני
- איזה בית חולים עמוס יותר כתבה ב ynet
- מקורות לתולדות בית החולים "שערי צדק"
- שפרה שוורץ, מלחמת בתי החולים, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- אורן אסמן, רפואה על פי ההלכה - ראיון עם פרופ' יונתן הלוי, מנכ"ל שערי צדק, באתר הערוץ האקדמי, 5.3.2010
[עריכה] הערות שוליים
- ^ שערי צדק, דבר, 2 באוקטובר 1964
- ^ 2.0 2.1 פרופסור מאיר: אין זה מוסרי להיכנע ולפרוש בגלל אלימות, דבר, 14 באפריל 1969
- ^ הרב משה דפוס, פרשת בית החולים שערי צדק והמנהל החדש ד"ר מאייר, הפרדס מאי 1969, עמוד 41
- ^ שיחה של פרופ' יונתן הלוי, פרויקט מנהיגות - "בכל דרכיך" לכתות יב', ח"י באלול ה'תשס"ח, ישיבת נוה שמואל אפרת
- ^ דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות, 1948־1990, כתר, 1991, עמוד 352
- ^ הועד המנהל של שערי צדק הביע אמון בפרופ' מאיר, דבר, 7 באוגוסט 1969
- ^ בית החולים הסודי
- ^ האינתיפדה נעצרת על הסף
