רב
ערך זה עוסק בסמכות תורנית ביהדות. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו רב (פירושונים).
רב (או רבי) כשם עצם הוא סמכות דתית ביהדות. משמעותה הפשוטה של המילה היא מורה. המילה לקוחה מארמית שמשמעותה הוא "שר" והיה ניתן בתחילה אך ורק לתנאים ואחר כך לאמוראים ואחר כך לראשי ישיבות בלבד, לאחר מכן העדות האשכנזיות לקחו תואר זה לראשי קהילותם בעוד שהספרדים ועדות המזרח מכנים את מנהיגיהם בתואר של "חכם". אך כיום גם הספרדים מכנים בשם "רב". ביהדות האורתודוקסית לסמכות זו יכולים להגיע גברים בלבד. בזרמים אחרים ביהדות הוסמכו גם נשים לעיסוק זה (ראו: רב (אישה)).
למונח רב שימוש נוסף כשם תואר, והוא משמש כצירוף כבוד בתרבות החברה היהודית. על פי מאמר חז"ל - מלכתחילה הוא נועד לציין דרגה משנית בסולם דרגות הכבוד, אולם כיום משמעותו שונה והוא מציין מחד גיסא אדם שהוסמך לרבנות או שעוסק בתחום ההלכה היהודית, ומאידך גיסא הוא משמש ככינוי כבוד לאדם הפועל בתחומי היהדות, כהוראת תורה והפצת יהדות או אף עקב עשייה ציבורית גרידא. בשיח החרדי משמש שם זה כתואר כבוד המוענק לכל אדם מהקהילה החרדית, כחלופה לתואר הכבוד "מר" הנהוג בציבור הכללי.
תוכן עניינים |
[עריכה] מהות התואר
התואר "רבי" התחיל בתור תואר לתנאים אשר נסמכו איש מפי איש החל ממשה רבנו (למשל רבי מאיר). תנא אשר לא קיבל סמיכה אבל היה בכל זאת תלמיד חכם קראו לו בשם אביו (למשל בן עזאי ובן זומא). לראש הסנהדרין, ובעצם לשושלת בית הלל, קראו "רבן". ישנם תנאים שאינם מוזכרים עם תואר שכזה, כגון הלל ושמאי, ועליהם נאמר "גדול מרבן - שמו". לאחר חתימת המשנה והעברת המרכז התורני מארץ ישראל לבבל נקראו הסמוכים בתואר "רב" בלבד כאשר אמוראי ארץ ישראל המשיכו להקרא "רבי".
בקהילה היהודית האירופאית, מסוף תקופת הראשונים ואילך, הרבנים היו שכירי הקהילה, מונו ומומנו על ידי הפרנסים ותפקידם לכוון את בני הקהילה לחיות על פי ההלכה.
כיום המונח רב מתייחס לאחד מארבעה התפקידים הבאים:
- מנהיג רוחני של קהילה יהודית.
- מורה במוסד תלמודי כמו ישיבה או כולל (לא כל מי שמלמד תורה נחשב רב).
- פוסק הלכה בעדות האשכנזיות נקרא "רב" גם כן אבל אצל הספרדים ועדות המזרח, הפוסק הוא "חכם".
נהוג להוסיף את התחילית "רב" (ובכתב בקצרה ר' - קיצור זה נהגה ביידיש: רֶבּ) כדרך לכבד אדם דתי, גם כאשר אינו מוסמך כרב. בבתי כנסת בהם עדיין שומרים על מנהגי אירופה, נהוג להעלות כל אדם לתורה עם כינוי זה, ובבתי הכנסת הספרדיים בעיקר מצפון אפריקה נהוג להעלות כל אדם לתורה עם הכינוי רִיבִּי. בכינוי זה כונו כל היהודים השיכים לרבניים, (כבר לפני 700 שנה) בניגוד להולכים אחרי הקראים כפי שהסביר זאת הרשב"ץ בפירושו לפרקי אבות. במגזר החרדי מקובל לכנות בתואר "הרב" כל אדם שעוסק בענייני הציבור, כגון: חברי כנסת חרדים.
המונח רבי או רבי חסידי משמש כיום לזיהוי אדמו"ר או ראש חצר חסידית שאינו בהכרח רב פוסק הלכה. ביידיש השם נכתב רעבע ונהגה רֶבֶּה. כדי לפסוק הלכה יש בחסידויות שונות בעל תפקיד הנושא בתואר "אב בית דין". ובמקביל יש את התואר 'גאב"ד' (גאון אב בית דין) שהוא האב"ד החשוב ביותר, ומנהיגהּ של העיר או הקהילה, לדוגמה, המנהיג החשוב ביותר של העדה החרדית מכונה "'גאב"ד' העדה החרדית".
באנגלית, מכונים הרבנים האורתודכסים Rabbi. אולם כאשר מונח זה מתורגם לעברית בצורת "ראביי", הוא משמש בארצות הברית את האורתודכסים בהתייחסות לרבנים (והרבות או הרבניות) הרפורמיים והקונסרבטיביים[1]. לעתים, לתוספת חיזוק, התואר ראביי מושם במרכאות[2]. התואר 'ראביי' הפך בעיני רפורמים לתואר גנאי שמייצג עמדה שפוסלת את היהדות הלא-אורתודוקסית. הרבנים והרבניות מקבוצות אלו חותמים את תוארם כ'רב' או 'רבה', (בהתאם למגדר).
בקהילות החסידיות, לאשת הרב, הרבנית (הרבעצען), יש תפקיד חשוב בקהילה, ובייחוד בחצרות הגדולות, כמנהיגת הנשים, ולעתים כמעין "שרת החוץ" של הקהילה לעולם העסקים או העיתונות.
[עריכה] פוסק הלכה
רב המשמש כפוסק הלכה, עליו לעבור מסלול של לימוד ומבחנים כדי להיסמך לתפקיד זה. יהודים רבים שהוסמכו כרבנים אינם עוסקים ברבנות בפועל. במוסד הרבנות הראשית לישראל, התואר רב הראשון שניתן מעיד על לימוד וכבוד, ומעיד טכנית רק על הגעה לרמת לימוד גבוהה, ולא בהכרח על עבודה או התפקיד שאותו מבצע האדם. התואר מתייחס לרמת הידע, ואין אדם יכול לכהן בתפקיד אלא אם כן נבחן ונמצא מתאים לכך ("נסמך לרבנות").
בהסמכה לרבנות קיימות שתי דרגות: "יורה יורה" (מו"ץ - מורה צדק) - תעודה אותה מקבל מי שנבחן על הלכות שבת, נידה, אבלות, איסור והיתר, מקוואות ומעט הלכות נישואין. ו"ידין ידין" (דיין) - תעודה אותה מקבל מי שהשלים את הלימודים בהלכות הנוגעות לדיני ממונות (בעיקר חלק חושן משפט - חו"מ). קיימים הבדלים בין המוסדות המסמיכים לרבנות באשר לקביעת החומר המדויק הנדרש לשם ההסמכה לרבנות. בנוסף לשתי דרגות אלו קיימת דרגת הסמכה נוספת של רב עיר - תעודה אותה מקבל מי שהשלים את הלימודים בהלכות הנוגעות ל"אורח חיים" ו"יורה דעה".
באופן רשמי סמיכה ברבנות הראשית לישראל תלויה בשש שנות לימוד בישיבה אחרי גיל שמונה עשרה, אם כי ייתכנו יוצאים מהכלל, המלצת רב מוכר (לרוב הרב המכין את התלמיד למבחני ההסמכה) ובחינות הסמכה.
[עריכה] סמכויות רב פוסק הלכה
[עריכה] פסיקת הלכה
רב שהוסמך קיבל את הסמכתו על ידי לימוד חומר תאורטי רב בנושאים הלכתיים שונים. בהתאם לרמת הלימוד (בנושאי הלכה שונים דרוש גם ניסיון מעשי בהוראת הלכה ולא רק לימוד תאורטי) יכול הרב להודיע לשואלים אותו מה ההלכה במקרה מסוים. עם זאת רק רב פוסק מוסמך להכריע בהלכה שאינה כתובה כהלכה פסוקה אלא כהכרעה על פי כללי ההלכה.
[עריכה] עריכת חופה וקידושין, וגירושין
על אף שלפי ההלכה נוכחות רב בחופה אינה הכרחית, לפי תקנות הרבנות הראשית נדרשת נוכחות של רב מסדר קידושין, על מנת למנוע בעיות הלכתיות (נישואין שאין להם תוקף או אסורים על פי ההלכה). הרב צריך להיות מוכר ברבנות הראשית כמוסמך לרשום נישואין.[3] כמו כן, הליך גירושין (באמצעות גט) מבוצע על ידי רב.
[עריכה] נתינת הסכמה לספר
 |
ערך מורחב – הסכמה |
על מנת שספר יוכל להכלל בארון הספרים היהודי מקובל לעטרו בהסכמה. את ההסכמה יכול לעתים לתת רב שהוסמך. לפי החתם סופר דרושה הסכמה משלשה רבנים ולפי הרב יוסף חיים זוננפלד מספיקה הסכמה של רב אחד. כיום, אין אוכפים את הדרישה לקבלת הסכמה לספר, אלא בעיקר מתייחסים לתוכן הספר.[דרוש מקור] משמעות ההסכמה היא מעין חותמת זכויות יוצרים, ובספרי שאלות ותשובות רבים במאות השנים האחרונות דנו במקוריות החומר, בשאלת הקניין ובפיצויים במקרה של הפרת זכויות יוצרים אלו לפי ההסכמות שבספרים.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- סיכומים למבחני הרבנות הראשית לישראל מאת הראל שפירא
- סמיכה וסמכות, מאמר באתר "דעת"
- פרחי שושנים, ארגון המסייע לקבלת תעודת סמיכה מהרבנות הראשית לישראל
- לקראת שליחות, הכשרה, השׂמה וטיפוח של רבנות ומנהיגות בקהילה הישראלית
[עריכה] הערות שוליים
- ^ למשל, אגרות משה, חלק ז', סימן יג, הפרדס, מרחשוון, תשל"א, עמוד 3; הפרדס, ניסן תשל"ג, עמוד 3
- ^ שערי עזרא, חלק ב', ירושלים תשנ"ג, עמוד ריח
- ^ על-פי סעיף 2(6) לחוק הרבנות הראשית לישראל, תש"ם, 1980, הקובע כי בסמכות מועצת הרבנות הראשית "מתן כשירות לרב לכהן כרב רושם נישואין ומינוי רושמי נישואין מבין הרבנים שקיבלו כשירות".
| חיי הקהילה היהודית | ||
|---|---|---|
| תפקידים |
מרא דאתרא • רב • דיין • פרנס • טובי העיר • שליח ציבור • גבאי • גבאי צדקה • בעל קורא • מוהל • שוחט • מלמד • דרשן • רב ראשי • חכם באשי • אדמו"ר |
 |
| מוסדות |
תלמוד תורה • ישיבה • כולל אברכים • מקווה • בית כנסת • בית מדרש • חברה קדישא |
|
| תפילה בציבור |
מניין • היכל/ארון קודש • חזנות • תפילת עמידה • שחרית • מנחה • ערבית • מוסף • קריאת התורה • שמע ישראל • ברכה • קידוש • רשימת תפילות וברכות |
|
| ניהול חיי הקהילה | ||
